שיחת אמבטיה

היום באמבטיה, לפני השינה, נטע החליטה לספר את "ספר הלילה טוב" של אלונה פרנקל. היא, כמובן, לא הודיעה על כך מראש אלא התחילה וציפתה ממני להבין ולעמוד בקצב... זה הלך ככה:

נטע: "דַייֶה... נוּנָה!"

לקח לי כמה שניות להבין... ואז נפל לי האסימון.

אני: "נפתלי ישן במלונה?"

הייתם צריכים לראות את העיניים שלה זורחות, מאושרת שהבנתי מה אמרה.

ומייד באה התשובה: "אַאוּ אַאוּ אַאוּ אַאוּ!"

ואז הסתכלה עליי במבט מלא ציפייה ואמרה: "וּווואַי?"

אוקיי, נטע, הבנתי, צריך להמשיך.

אני: "אולי... נפתלי ישן על העץ?"

נטע: "דֶה-דֶה!" (כלומר - הציפורים ישנות על העץ)

אני: "אולי הוא ישן מתחת למיטה?"

נטע: "מַאווווּ!"








ומי שלא שמע את נטע צועקת "מאו" לא שמע צעקה אמיתית מימיו... איזו שמחת ניצחון!